צ'ארלס ר. קרוס, מחבר הביוגרפיה החדשה של להקת הרוק הבריטית "לד זפלין", טוען כי הפופולריות העצומה שלה זכה השיר " Stairway to Heaven " נבעה מכך שאורכו התאים בצורה מושלמת להפסקות הסיגריה של שדרני הרדיו. בדברים שאמר ל"ניו יורק פוסט" לרגל הביוגרפיה החדשה של "לד זפלין" שיצאה באוקטובר, טען קרוס כי כמאה שדרני רדיו "נשבעו באוזניו" כי ניגנו את "מדרגות לגן עדן" רק מפני שאורכו החריג (שמונה דקות ושתי שניות) איפשר להם לקטוע את השידור כדי לצרוך ניקוטין. "אם השיר היה קצר בדקה, הם לא היו יכולים לעשן סיגריה שלמה", הסביר. "אם הוא היה ארוך יותר, הוא היה ארוך מדי".

השיר יצא במסגרת אלבומם הרביעי וחסר השם של "לד זפלין" מ-1971, ועם השנים התברג לצמרת של כמעט כל רשימה אפשרית של "שירי ה-רוק הגדולים בכל הזמנים". במהלך השנים נקשרו בו אינספור שמועות וסיפורים: אוונגליסטים נוצרים טענו שאם משמיעים חלקים ממנו לאחור מתגלים מסרים שטניים; מבקרי מוזיקה הצביעו על דמיון מחשיד בינו לבין שיר של להקת "ספיריט" האמריקאית שיצא שנתיים לפניו; ורבים התייחסו אליו כשיר מאוס במיוחד, כנראה בשל החיבה העזה שגיטריסטים חובבנים רוחשים לו.